אחד הדברים שקוסמים לי לחזור ולצייץ היא העובדה שאין לי שום מטרה מוצהרת לעשות את זה. אני לא משרתת אף גורם משווק, לא מנסה לקדם את ענייני הפרטיים או התעסוקתיים, ולא משנה לי איך הציוץ ייתפס או יתפרש ע"י הקורא (אם אכן יש כזה)
המצב הזה שהוא נטול כל מגמה ותפאורה הוא מאד משחרר, לא מחייב אותי לעקביות מסוימת ולא להיגיון רצוף וחונק, אלא דווקא מסייע לי לשחרר פיסות של דעת שצטברו וצפו בי, ושאינן נחוצות בשום מקום אחר.
יחד עם זאת, אני לא בדיוק מצייצת למקום שומם שכוח אל, ברור שאני חושפת רגע מעצמי (גם אם זו לא חשיפה דרמטית מרחיקת לכת) ומייחלת למצוא הזדהות, חיזוק ולעיתים אפילו שיח.
...
ואולי רק רציתי לזרוק אבן קטנה משלי לאגם החיים, שתכה גל קטן לזכרי במעגל מצומצם, ותיצור רגע רגעי חולף וחסר מטרה ...
המצב הזה שהוא נטול כל מגמה ותפאורה הוא מאד משחרר, לא מחייב אותי לעקביות מסוימת ולא להיגיון רצוף וחונק, אלא דווקא מסייע לי לשחרר פיסות של דעת שצטברו וצפו בי, ושאינן נחוצות בשום מקום אחר.
יחד עם זאת, אני לא בדיוק מצייצת למקום שומם שכוח אל, ברור שאני חושפת רגע מעצמי (גם אם זו לא חשיפה דרמטית מרחיקת לכת) ומייחלת למצוא הזדהות, חיזוק ולעיתים אפילו שיח.
...
ואולי רק רציתי לזרוק אבן קטנה משלי לאגם החיים, שתכה גל קטן לזכרי במעגל מצומצם, ותיצור רגע רגעי חולף וחסר מטרה ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה