הנושא הזה עלה השבוע באחת השיחות, אז למה לא להשתעשע ולדסקס על זה קצת.
פיברוט הוא מחווה של נעימות, יש מי שמסיים ככה שיחה או שנותן מעין נשיקה לכותב,
אולי מזדהה עם הנכתב או שפשוט רוצה לחזק ולעודד את הצייצן בתחושתו הפרטית והסנטימנטלית .
אני באופן אישי מאד אוהבת את הפעולה הזאת, מתחילה לקרוא את הפיד שלי והאצבע כבר בהיכון, לא מתקמצנת.
מבחינתי זה ליטוף ופירגון, ואפילו סוג של "שמירת קשר"
האם פיברוט הוא קנה מידה לטיב הציוץ?
אני לא משוכנעת, בעיני זה בעיקר מעיד על ההבנה שגורמת לחיבור בין אנשים, על המכנה המשותף שמביא אותנו לקשר.
פעם הייתי מפברטת בכדי לשמור את הציוצים שהמליצו על ספר או סרט בכדי לחזור אליהם בשלב מאוחר יותר בשעת הצורך, אבל עם הזמן זה יצא לגמרי משליטה, ובכל פעם שמשהו מאד חמוד לי - מפברטת באהבה.
(את ההמלצות אגב למדתי לשלוח למייל בנייד ולשמור כטיוטה, הרבה יותר אפקטיבי)
אם כך מה משמעות הריטווט? - זה יותר מורכב.
ריטווט צריך להיות יותר גלובלי, יותר רחב משמעות ואולי אפילו טיפה אוניברסלי.
המרטווט מרגיש במידה מסוימת ש-"הוציאו לו את המילים מהפה", ושקלעו בול לתחושתו או לדעותיו.
שמתי לב שאני מרטווטת הרבה פחות לאחרונה, בהיפוך גמור למגמת הפיברוטים ההולכת וגדלה.
אולי כפי שמאשה טוענת "ציוץ שלא רוצים לעמוד מאחוריו" לא מרטווטים, כי אז לוקחים אחריות על הדברים,
מצהירים על הדברים בשם עצמך, תופסים עמדה נחרצת בעניינים שיש להם חשיבות יתר בעיני המרטווט.
לפעמים אני מנצלת ריטווט ידני בכדי להמליץ על הצייצן, כי מה יכול להיות יותר אותנטי מזה?
האם אפשר להסתכן ולומר שבסבירות די גבוהה לריטווט יש משקל וחשיבות נכבדים יותר? - נראה לי שכן.
יש לפעמים ואני עושה את שתי הפעולות גם יחד, מרוב שמחה או עוצמה שהציוץ משרה עלי, ולעתים נדירות אפילו משתפת בפייסבוק, ככה יעשה לציוץ מושלם בעיני :)
האם יש בפעולות האלה פייבק?
אני מאד מקווה שלא. למרות שבמצבים בהם בא לי לפברט מישהו שפיברט אותי זמן קצר לפני-כן אני קצת חוששת, שלא ייראה כמו פינג פונג של הדדיות מתלקקת, ואז מתעשתת ושואלת את עצמי - למי זה איכפת בעצם?
מפברטת ומרטווט באהבה גם כאלה שהם לא נעקבים שלי, ואת חלקם בדיוק בזכות הדרך הזאת אימצתי, ובחמדנות גדולה :)
פיברוט הוא מחווה של נעימות, יש מי שמסיים ככה שיחה או שנותן מעין נשיקה לכותב,
אולי מזדהה עם הנכתב או שפשוט רוצה לחזק ולעודד את הצייצן בתחושתו הפרטית והסנטימנטלית .
אני באופן אישי מאד אוהבת את הפעולה הזאת, מתחילה לקרוא את הפיד שלי והאצבע כבר בהיכון, לא מתקמצנת.
מבחינתי זה ליטוף ופירגון, ואפילו סוג של "שמירת קשר"
האם פיברוט הוא קנה מידה לטיב הציוץ?
אני לא משוכנעת, בעיני זה בעיקר מעיד על ההבנה שגורמת לחיבור בין אנשים, על המכנה המשותף שמביא אותנו לקשר.
פעם הייתי מפברטת בכדי לשמור את הציוצים שהמליצו על ספר או סרט בכדי לחזור אליהם בשלב מאוחר יותר בשעת הצורך, אבל עם הזמן זה יצא לגמרי משליטה, ובכל פעם שמשהו מאד חמוד לי - מפברטת באהבה.
(את ההמלצות אגב למדתי לשלוח למייל בנייד ולשמור כטיוטה, הרבה יותר אפקטיבי)
אם כך מה משמעות הריטווט? - זה יותר מורכב.
ריטווט צריך להיות יותר גלובלי, יותר רחב משמעות ואולי אפילו טיפה אוניברסלי.
המרטווט מרגיש במידה מסוימת ש-"הוציאו לו את המילים מהפה", ושקלעו בול לתחושתו או לדעותיו.
שמתי לב שאני מרטווטת הרבה פחות לאחרונה, בהיפוך גמור למגמת הפיברוטים ההולכת וגדלה.
אולי כפי שמאשה טוענת "ציוץ שלא רוצים לעמוד מאחוריו" לא מרטווטים, כי אז לוקחים אחריות על הדברים,
מצהירים על הדברים בשם עצמך, תופסים עמדה נחרצת בעניינים שיש להם חשיבות יתר בעיני המרטווט.
לפעמים אני מנצלת ריטווט ידני בכדי להמליץ על הצייצן, כי מה יכול להיות יותר אותנטי מזה?
האם אפשר להסתכן ולומר שבסבירות די גבוהה לריטווט יש משקל וחשיבות נכבדים יותר? - נראה לי שכן.
יש לפעמים ואני עושה את שתי הפעולות גם יחד, מרוב שמחה או עוצמה שהציוץ משרה עלי, ולעתים נדירות אפילו משתפת בפייסבוק, ככה יעשה לציוץ מושלם בעיני :)
האם יש בפעולות האלה פייבק?
אני מאד מקווה שלא. למרות שבמצבים בהם בא לי לפברט מישהו שפיברט אותי זמן קצר לפני-כן אני קצת חוששת, שלא ייראה כמו פינג פונג של הדדיות מתלקקת, ואז מתעשתת ושואלת את עצמי - למי זה איכפת בעצם?
מפברטת ומרטווט באהבה גם כאלה שהם לא נעקבים שלי, ואת חלקם בדיוק בזכות הדרך הזאת אימצתי, ובחמדנות גדולה :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה